הבהלה למילים

Words Rush

אכזריות בלתי נתפסת

ביום 7/10/23 נתקלנו ברוע ואכזריות בלתי נתפסים. האם זה מפתיע?

לא ממש. כבר למדנו שכאשר ישנם רעיונות שהם מעל לחיי אדם, דברים כאלה בהחלט יכולים לקרות. כל עוד נקבל אידאות שהן נשגבות יותר מחיי האדם, כמו קומוניזם או תורת הגזע או כל דת או אידאה אחרת ששמה עצמה מעל לחיי אדם ולחייהם של כל שאר בעלי החיים, שמחלקת ומפרידה בין סוגים של אנשים, שקובעת איזו תפיסת חיים חשובה יותר ואיזו פחות, אנחנו למעשה פותחים פתח למעשים שכאלה. כשאנחנו רואים בעצמנו חשובים יותר מהאחר, אנחנו בעצם נותנים לגיטימציה לכל אחד להרגיש חשוב יותר ולהתנהג בהתאם. מעשים כאלה מונעים משנאה שנבנית על בסיס אידאולוגי של הפרדה או הירארכיה של אנשים ובעלי חיים אחרים ושל תפיסות אידאולוגיות באשר למי ומה חשובים יותר. גם כאשר הם נעזרים ומנצלים פסיכופתיה, סדיזם ותסכול אצל המבצעים, הם יכולים להתקיים רק בעולם הירארכי, שבו לאנשים יש הגדרות ולהגדרות ערך מוסרי ומשקל או מטען ששם אותם במגרת חשיבות מסוימת. פעולות כאלה לא יתקיימו בעולם שבו כל האנשים מכירים בכך שכולם שווים מבחינת זכותם לחיות, וכתוצאה מכך אין זכות לאף אחד לפגוע באחר. כאשר אתה מתוודע לאירוע מחריד כל כך – שאגב, לא פוסק וממשיך להתגלגל – קשה לראות סימטריה. כן, יש בפירוש צד אחד שהוא אכזרי יותר. ויחד עם זה, כדאי לכל אחד מאיתנו לבדוק עם עצמו עד כמה הוא עסוק בהגדרות ועד כמה הוא נותן לגיטימציה להפרדה של יצורים חיים מבחינת חשיבותם ולרעיונות נשגבים שמחלקים את העולם שלנו לחשובים יותר וחשובים פחות.

Cruelty in Perfection (The Four Stages of Cruelty), print, William Hogarth

שתפו:

מאמרים נוספים:

רוצים לקבל עדכונים?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

preloader